מה זה הבד הזה? מדריך לזיהוי סיבי טקסטיל (בלי לאבד את השפיות)

מגיע רגע בחיי כל צובע/ת כשאתה/את בוהה בחתיכת בד ותוהה:

מה לעזאזל זה עשוי?

אולי מצאתם אותו בפינה אבקית בערימת הבדים שלכם, או שמישהו נתן לכם בחיבה "בד טבעי" בלי תווית. (ספוילר: "טבעי" לעתים קרובות תקווה שווא.)

לפני שאתם ניגשים לסיר הצבע, כדאי לדעת עם מה אתם עובדים.

צמר לא מתנהג כמו כותנה. משי לא מגיב כמו ויסקוזה. לכולם דרושים מקבעים. אז איך נברר?

בואו נעבור על כמה שיטות מוכחות, שניתן לבצע בבית (עדיף לא בחולצה שהכי טובה שלכם או ליד בקבוקי יין פתוחים).

1. מבחן השריפה (קלאסי מסיבה טובה)

שריפת חתיכות בד קטנטנות יכולה להגיד לכם הרבה יותר ממה שנראה. עשו זאת במקום בטוח עם אוורור טוב, ושמרו מים בקרבה למקרה שה"חתיכה הקטנה" שלכם תהפוך ליותר מדי נלהבת. במיוחד סינתטיים יכולים להינמס ולהידבק לשולחן, אז בחרו את המקום בחוכמה.

טיפ מקצועי: תערובות פוליאסטר בדרך כלל יבערו עם גם אפר וגם כדור קשה. ברוכים הבאים לעולם המבלבל של "סינתטיים שנראים טבעיים."

2. מבחן האקונומיקה (איטי אבל חושפני)

מבחן זה לוקח יותר זמן, בדרך כלל כמה שעות עד לילה, אבל הוא מצוין כדי להבחין בין סיבים צמחיים לסיבים חלבוניים.

כך עושים:

• קחו חתיכת בד קטנה מהבד המסתורי.
• הניחו אותה בצנצנת זכוכית עם תמיסה חזקה של אקונומיקה ביתית. (סמנו זאת והרחיקו מילדים וחיות מחמד)
• בדקו אחרי 4–6 שעות, ואז שוב אחרי 24 שעות.

תוצאות:

• צמר ומשי יתמוססו לחלוטין או יתפרקו לבוץ. כי אקונומיקה הורסה חלבונים.
• כותנה ופשתן עשויים להתחלש מעט אך בדרך כלל ישמרו על צורתם.
• סינתטיים בדרך כלל לא יגיבו — אין תגובה כלל.

הערה: אם לא קורה כלום אחרי 24 שעות, יש סיכוי גבוה שהוא לפחות חלקית סינתטי.

3. מבחן המגע (כלומר ללטף את הבד)

זה פחות מדעי, אבל זה נהיה קל יותר עם הניסיון — ולפעמים כל מה שצריך זה שפשוף טוב בין האצבעות.

• כותנה מרגישה רכה, לפעמים קשיחה אם אינה נשטפה או אם היא ארוגה בצפיפות. היא נייטרלית למגע, לא קרה במיוחד ולא חמה.
• פשתן פריך יותר, עם "שרשוש" יבש ומרקם מעט גרגירי. הוא נשאר קר ונושם, ולכן כל כך אהוב בקיץ. הוא לא מתחמם בקלות.
• משי מרגיש קריר, רך ולעיתים מנצנץ בעדינות. הקסם: הוא מסתגל לטמפרטורת הגוף. הוא מתחמם במהירות בידיים ולעולם לא מרגיש לח. ברגע שתכירו אותו, תזהו אותו מיד.
• צמר מרגיש (ולפעמים גם מריח)... כמו כבשה. הוא פרוותי, לעתים קפיצי, ונוטה להתחמם מהר עם חום הגוף. נעים ומחמם מטבעו.
• ויסקוזה/ריון מתנופפת יפה, מרגישה קרירה וחלקלקה, כמעט "רטובה." היא לא מסתגלת לטמפרטורתכם כמו משי, אבל מנסה לחקות זאת.
• סינתטיים משתנים מאוד, אבל הנה כמה סימני אזהרה: זה צורם, יוצר חשמל סטטי, מרגיש "קפוא" בצורה מוזרה ופלסטית. ובדרך כלל הם לא משנים הרבה את הטמפרטורה כשמחזיקים — נשארים פשוט קרים או לחים.

טיפים לתיוג ולהימנע מניחושים בעתיד

תייגו הכל כשהוא מגיע. אפילו אם אתם "בטוח תיזכרו." אתם לא תיזכרו. (שאלו אותי איך אני יודעת!)

• סיכות בטחון ופסים של סרט מיסוך עם תוכן הסיבים + מקור עושים פלאים.
• אחסנו דומה ליד דומה. צרו תיבה של "בדים מסתוריים" לנבדקים שלכם (לכל סטודיו טקסטיל יש אחת).
• כשהספק קיים, אל תצבעו אצווה שלמה. בצעו בדיקה קודם. תמיד.

מילה אחרונה

תכולת הסיבים חשובה. היא משפיעה על איך הצבע נקשר, כמה זמן היצירה תחזיק מעמד, והאם הצעיף היפה שצבעת יימס תחת מגהץ חם. אבל אל תדאגו, בדקו קצת, רשמו, וטפלו בכל חתיכת בד כמו בשיחה. חלק מהן לוחשות, חלק צועקות, וחלק תבינו רק אחרי כמה שריפות.

(כמו אנשים, באמת.)