תסיסה וצביעה סולארית, הצביעה האיטית האולטימטיבית

כדי שכל הצבעים הטבעיים יישארו קבועים על הסיבים, עלינו להבין את העקומה בין המקבע (עבור adjective dyes), החום, משך הזמן באמבט הצביעה ו-WOF (weight of fibre, האחוז של חומרי הצביעה ביחס למשקל הסיבים שאנו רוצים לצבוע).

מה זה אומר?

אמבט צביעה בטמפרטורה נמוכה יזדקק ליותר זמן כדי שהצבעים יידבקו לסיבים מאשר אמבט חימום.

אחוז קטן של חומרי הצביעה יזדקק ליותר זמן ליצירת גוון רווי מאשר אחוז גבוה.

אפשר להשתמש בהבנה הזו כדי לשחק עם אחוזי חומרי הצביעה והזמן באמבט הצביעה בהתאם לזמן והמאמץ שאנחנו רוצים להשקיע.

בצביעה סולארית ובצביעה באמצעות תסיסה אנו משתמשים בחום הטבעי שנוצר על ידי השמש או על ידי תהליך תסיסה (ריקבון) כדי לצבוע את הסיבים שלנו. ברור שזה ייקח יותר זמן מאשר ערבוב הסיר על הכיריים, אבל זה יכול להיות שווה את זה וזה פרויקט כיפי לעשות עם ילדים קטנים שאינך רוצה שיהיו בקרבת הכיריים הגזיות כשהם מתמודדים עם מים רותחים.

קצת יותר על צבעים מותססים.

בזמנים קדומים (ראשית עידן הברונזה, סוף עידן הברזל) היו שלוש דרכים לצביעת סיבים, Krista Vajanto has an amazing dissertation about this called Dyes and Dyeing Methods in Late Iron Age Finland. היו אלה;

צביעת אמבט (vat dyeing),

צביעת מקבע (mordant dyeing)

תסיסת טנינים (fermentation of tannins).

צבעי כחול בוצעו בעזרת woad (Isatis tinctori) באמבט. אמבט נוסף הוא Purple המתקבל מליכנים המייצרים orchil כמו rock tripe (Lasallia pustulata

).

טנינים אדומים נתקבלו מקליפות עצים (כגון alder buckthorn (Rhamnus frangula) ושורשי common tormentil (Potentilla erecta

), צמח רב שנתי עשבי ששייך למשפחת הוורדים), אלה היו מותססים.

אחרים אנתראקוינונים אדומים נתקבלו משורשי צמחים ממשפחת ה-bedstraw (Galium boreale, Galium album ו-Galium verum).

המקבעים שנמצאו בשימוש בתהליך הצביעה הגיעו מחמצמץ אדמתי (Rumex acetosella) שמכיל הרבה חומצה אוקסלית, ומכמויות מוּתססות של clubmosses שמכילות באופן טבעי אלומיניום.

(יש עדויות למסחר פעיל בטקסטילים כבר בתקופת הברונזה המוקדמת שכן כל הטקסטילים הצבועים ב-madder (Rubia tinctorum) ובצבעי פלאבונואידים צהובים כמו weld (Reseda luteola) היו מיובאים כי הם אינם גדלים באופן מקומי.)

18th century wool Anatolian rug

כיצד ניתן ליצור צבעים חיים ועמידים באמצעות תסיסה, בלי שימוש במקבעים? קודם כל, כשמשתמשים בקליפות ושורשים, הם מכילים הרבה טנינים שמשפרים תמיד את עמידות האור. אבל יש משהו נוסף; בצמר, תהליך התסיסה מוביל לפירוק החללים השומניים שבין קשקשי הקרום החיצוני של סיבי הצמר. 'הסרת' הקשקשים הזו מקלה על מולקולות הצבע להגיע לליבת הסיבים.

מחקר זה מראה שתסיסת צמר שימשה עבור שטיחי אנטוליה מהמאה ה-18, והם עדיין חיים וצבעוניים כמו אז.

צביעת תסיסה בבית, ואחיו הקטן; צביעה סולארית.

מה צריך?

כלי זכוכית עם מכסה מתאים. ודאו שלמכסה אין חלודה, היא תתנהג כמו מחמצן ברזל (ferrous sulfate) ותשפיע על צבע הצבעה.

מקבע; אפשר לעשות זאת בלי מקבע נוסף אם אתם משתמשים בחומרי צביעה עשירים בטנין! אבל אם אתם רוצים להשתמש בצבע בתוך יומיים או שמשתמשים במשהו ללא טנינים (כמו עלי קלנדולה) אני ממליץ להוסיף קצת אַלוּם בכל זאת.

ואם בא לכם להתנסות עם משנות צבע;

כמה? ובכן זה תלוי קצת בכמה חומר יש לכם לצבוע ובגודל הכלי. הצנצנות שלי הן מצנצנות מיונז ממוחזרות ואני שמתי כפית אלום, או חצי כפית נחושת.

צבעים טבעיים כגון;

(כל שורשים וקליפות עם הרבה טנין שמשחררים בדרך כלל את הצבע שלהם לאט הם נפלאים)

כמה? אני משתמש בכמות יותר ממה שהייתי משתמש בצביעה חמה; אני לקחתי כף גדושה מחומרי הצביעה שלי לכל סיר.

לא מתאים מאוד;

סודה קאוסטית (Soda ash) (כמעלית כפית בצנצנת קטנה) לחילוץ אלקליני של צבעים שאוהבים pH גבוה כמו madder ו-alder buckthorn.

סיבים. אני השתמשתי בשאריות, חוטי משי, צווארוני כותנה וינטאג' שישבו יותר מידי זמן, קצת צמר. אני מתכננת להשתמש בהם בפרויקט האמנותי החדש שמרגישה לי שעומד לבוא. כל עוד זה נכנס בצנצנת ואתם עדיין יכולים להזיז את זה מעט זה בסדר. צפוף מדי ייתן תוצאות לא אחידות.

מה עושים עכשיו?

שימו את המקבע (אם משתמשים), הוסיפו מים קרים לחצי גובה הצנצנת.

טרפו ארוכות וטוב כדי שהמקבע יתמוסס (ללא 'גרגירים' בתחתית).

הוסיפו את הסיבים והוסיפו מספיק מים למלא כמעט עד שפה הצנצנת.

הוסיפו את חומרי הצביעה הטבעיים ובכף או מקל אכילה ערבבו את הכל.

אלה הסבבים שלי;

הבריגו את המכסה, אבל לא חזק מדי כי בעוד כמה ימים תהיה קצת תסיסה והאוויר צריך להיות מסוגל להיחלץ (צנצנות מתפוצצות!).

עכשיו ממתינים......כמשך יומיים עד שבוע כשהצנצנות עומדות במקום חמים ושמשי. ערבבו פעם ביום. זה אחרי שלושה ימים ללא שמש;

תנו לצנצנות לעמוד, ערבבו פעם ביום וצפו בתהליך התסיסה שמתחיל. בועות קטנות יתחילו להופיע שמעידות על תחילת תהליך הריקבון. זה יכול להיות מאוד מסריח!

תוצאה אחרי שלושה ימים, נשטף. אינני קוראת לזה עדיין תסיסה, רק צביעה איטית או צביעה סולארית. שמתי את אלה חזרה כדי שאוכל להראות את ההבדל אחרי שבוע. ככל שתשאירו את החומרים במי הצביעה זמן ארוך יותר, כך תהיה הספיגה טובה יותר.

תוצאות אחרי שישה ימים, נשטפו ויובשו;

צביעו יחד איתי בחודש הקרוב ושיתפו את התוצאות שלכם בהערות או בקבוצת BotanicalPrint facebook group באמצעות ההאשטאג #corona2020dyeproject. בפוסטים בבלוג לאחר זה נראה כיצד אפשר להשתמש בחתיכות הצבועות האלה לעבודה של תפר איטי.