אינדונזיה, עם המגוון הביולוגי העשיר שלה ומסורת ארוכת שנים של אמנות היד, היא עדן לחובבי צביעה טבעית. הארכיפלג הזה של יותר מ-17,000 איים הוא בית לאוצר של צבעים על בסיס צמחים, שכל אחד מהם שזור עמוק בתרבות ובמורשת המקומית. הנופים העשירים מספקים משאבים בשפע, בעוד שטכניקות שנשמרו מאות שנים מגלות את הגוונים החזקים של טקסטילים מסורתיים כמו באטיק ג'אווה, איקט וסונגקט באלי.
המסעות האחרונים שלי באזור אינם עושים ממני מומחה, אבל אני יכול להסיק שיש פלטת גוונים מאוד בולטת ומשלימה red browns, ochres and deep blues שמשתמשים בה בבאטיקים ובאריגים האינדונזיים. זוהי פלטה שאני מעריך והיא מהדהדת איתי.
באריגים המסורתיים של אינדונזיה, צבעים אלה נושאים משמעויות תרבותיות וסמליות עמוקות, שניזונות לעתים מאמונות רוחניות וממסורות מקומיות. אדום, שמופק ממקורות טבעיים כמו מורינדה וסאפאן, מסמל חיוניות, כוח וקשר לרוחות האבות. כחול, המושג בצביעת אינדיגו, מייצג שלווה, הגנה והרמוניה עם הטבע. שחור, הנוצר בצבעי בוץ על בסיס אינדיגו, מגלם את מסתורי העולם הבלתי נראה, משמש כגשר לאלוהות וסמל לטבע המחזורי של החיים. אוכר מייצג פוריות, שגשוג והפרנסה שמספקת האדמה. יחד, צבעים אלה יוצרים נרטיב מוחשי של חיים, רוחניות וזהות קהילתית.
אף שמאמר הבלוג הזה לא יספיק לתיאור הכול (אתם תצטרכו ספר גדול, כן, זה בעבודה), זה המקום הנכון לתת הקדמה נאה לצבעים הטבעיים שלמדתי עליהם בנסיעותיי בג'אווה, סומבה ובעלי. תודות מיוחדות כמובן לכל האומנים שאפשרו לי הצצה לעולם הזה, ובתודה מיוחדת לחברתי היקרה Inen Kurnia שהייתה הכוח המניע בארגון המסלולים והקשרים.
1. Indigo (Tarum)
הכחול הקסום של האינדיגו הוא אחד מהצבעים הטבעיים האייקוניים ביותר באינדונזיה. מופק ממינים שונים של צמחי Indigofera (Indigofera tinctoria, Indigofera arecta, Indigofera longeracemosa), אינדיגו שימש במשך מאות שנים באזורים כמו ג'אווה וסומבה.
תהליך הצביעה כולל שיטת התסיסה המדוקדקת, שמצריכה מיומנות וסבלנות. במקומות מסוימים מכינים אינדיגו מעלים טריים בקערת עץ גדולה. במקומות אחרים משתמשים במשחה של אינדיגו בכלי צביעה שמוקטנת בעזרת סוכר דקלים או קאסבה.
בג'אווה, אינדיגו לעתים משויך לדגמי באטיק, ולעתים משולב עם צבעים טבעיים אחרים.
ב-DekelDyes אנחנו מוכרים אבקת אינדיגו (longeracemosa) מג'אווה.
2. Sappanwood (Kayu Secang)
סאפן (המגיע מעץ הליבה של Caesalpinia sappan) מפיק ספקטרום מרשים של גווני אדום וורוד. תהליך חילוץ הצבע פשוט יחסית, והוא כולל הרתחת שבבי העץ לשחרור הפיגמנטים החזקים שלהם.
צבע זה נפוץ בטקסטילים של באלי וג'אווה. אדום נחשב לצבע קדוש, ולעתים נראה בהקרבות וטקסים. הוא מייצג אנרגיה, חיים ואומץ.
3. Mango Leaves (Daun Mangga)
עלי מנגו מספקים גוון עדין של צהוב-ירקרק. העלים מכילים כמות טובה של טאנינים, מה שהופך אותם לבסיס מצוין לצבעים אחרים, פחות עמידים.
גוון אדמתי זה משמש לעתים בהדפסי אקו ובמלאכות צבע טבעי עכשוויות. הוא מהדהד עם ההערכה הגוברת לאמנות אקולוגית באינדונזיה.
עלי מנגו גדלים בחופשיות בסביבתי, אך לא באזורים הצפוניים; קליפות בצל של בצל צהוב יכולות להיות תחליף טוב.
4. Turmeric (Kunyit)
כורכום, מרכיב בסיסי במטבחים האינדונזיים, משמש גם כמקור צבע חי ותוסס, המניב גווני צהוב בוהקים עד זהובים. השימוש בו נרחב, ולעתים משלב חומרים מקבעים טבעיים שונים כדי לכוונן את עוצמת הצבע. למרות שאני נמנע מכורכום כי הוא אינו עמיד מספיק לאור לטעמי, ראיתי אותו בשימוש נרחב באריגים ברחבי הארכיפלג ובמזרח טימור.
אריג טאיס זה הוענק לי במזרח טימור, ואפשר לראות את הפסים הצהובים הבהירים שצביעו בכורכום. צבעים אחרים ששימשו בחיבור הזה הם צבע בוץ, סאפאן ומורינדה.
5. Morinda (Mengkudu)
שורשי העץ Morinda citrifolia מוערכים על יכולתם להפיק צבע חום-אדמדם עמוק. ניתן לחשוב על זה כעל מקבילה לשורשי madder באזורים טרופיים.
צבע זה חשוב במיוחד במסורות האריגה של נוסה טנגרה (הפרובינציה הדרומית ביותר של אינדונזיה) ובבאלי. השורשים נחפרים מוקדם בבוקר ואז מונחים לנוח לילה.
ביום הבא חותכים אותם לחתיכות עם מחבט, ומעכים לפולפה בעזרת עלי חרס עץ גדולים. לאחר מכן השריית השורשים במים לשחרור הצבע, והחוטים של האיקאט קשורים ונשרפים/מושרים ומיובשים במספר סבבים במיצי המורינדה.
6. Areca Nut (Buah Pinang)
אגוז הארקה, מעץ Areca catechu, נקרא גם betel nut ומוכר בעיקר בהיותו נלעס ולצבוע את השיניים באדום. הוא מוצא גם מקום בצביעה. הוא נותן גוונים שנעים מחומים חמים עד ורודים מעושנים, בהתאם להכנתו. אגוזים טריים נוטים לייצר צבעים בהירים יותר, בעוד שאגוזים יבשים או בשלים מניבים גוונים עמוקים יותר. עם Alum (Potassium Aluminum Sulfate) הוא מניב גווני חום-אדמדם רכים או ורוד בהיר. Iron (Ferrous Sulfate)מכהה את הצבעים ליצירת אפורים מעושנים או חומים זית. Lime or Alkali:מגבירים גוונים אדמדמים.
חלופה לאגוזי הארקה יכולה להיות Cutch
7. Tingi (Mangrove Bark)
קליפת המנגרוב, במיוחד ממין *Ceriops tagal*, יוצרת חומים עמוקים ושחורים. הקליפה עשירה בטאנינים, מה שהופך אותה לבחירה מועדפת לצביעת גוונים ארציים ועמידים. Tingi בבאהסה פירושו גבוה או צומח גבוה, ומתייחס לצמיחה המהירה של נבגים בעץ. יערות מנגרוב מוגנים במדינות רבות, אבל באינדונזיה עדיין ניתן לקנות את הקליפה בשוק. ב-DekelDyes, אנחנו מוכרים תמצית מנגרוב מיער מבוקר עם אישור FSC.
- Jolawe (Terminalia bellirica)
פרי וקליפת עץ זה מניבים צהוב חמאה רך עד חום עמום.
אנחנו מכירים את זה בצביעת טבעי כ-myrobalan ומשתמשים בו גם ליצירת גווני אפור ושחור בעזרת שימוש בברזל (ferrous sulfate) כ-post-mordant. עובדה מעניינת: זרעי myrobalan בטוחים לצריכה ושימושם נפוץ במערכות רפואיות מסורתיות כמו האיורוודה והרפואה המסורתית הסינית. הם מוערכים בשל תכונותיהם התרופתיות ונצרכים לעתים כתהילים, אבקות או בשילוב עם רכיבים אחרים.
- Mahogany Bark (Kayu Mahoni)
קליפת השיטה מייצרת חומים-אדמדמים וחומים וורודים חמים, ולעתים משמשת להשלים גוונים תוססים יותר כמו אינדיגו או כורכום. תהליך הצביעה כולל הרתחת הקליפה לשם חילוץ הפיגמנט העשיר בטאנינים.
טקסטילים בצבע שיטתית נתפסים כמרגיעים ומגנים, ומסמלים חוזק ועמידות.
10 Cetapang Leaves (Terminalia catappa)
עלי Cetapang הם מקור לגווני צהוב-זהוב יפים ועד ירוק זית, בהתאם לחומר המקבע שמשתמשים בו. הצמח משגשג באזורים חופיים, מה שהופך אותו לפופולרי בקרב קהילות צביעה חופיות. בסומבה ובמזרח טימור ראיתי שימוש בעלי Cetapang ליצירת ירוק-אונט מזוהם שמתאים להפליא עם כל גווני החום.
כדי ליצור ירוק-אונט, מקבעים עם חומר מקבע מסוג alum, צובעים בעלי Cetapang לצהוב רך, ואז מבצעים post-mordant עם ferrous sulfate לקבלת ירוק-אונט.
זה היה שיעור גדול בשבילי לראות כיצד ידע הצביעה הטבעית מועבר מדור לדור ומשוזר לתוך המרקם החברתי והרוחני של הקהילות. אני גם רואה כיצד אתגרים מודרניים כמו צבעים כימיים "קלים", שכר נמוך ובעקבות זאת ירידה במלאכת היד, מאיימים על מסורות אלה. ב-Dekel Dyes נמשיך לשים דגש על צביעה טבעית, ונקיים תמיכה באריגים ובצבעים מקומיים. אנו מקווים שתורמת זו תעזור לשימור השימוש בצבעים אלה בתעשיות הטקסטיל המקומיות.
0 תגובות