
אדום הוא צבע מרתק. בעולם הצומח יש כמה פיגמנטים צמחיים שונים שאחראים לאדומים, סגולים וכתומים. בחלק הראשון של הסדרה הזו פגשנו את קבוצת הפלבונואידים הלא יציבה מאוד, שנמצאת ברוב הפרחים האדומים, כמו האדום של הפרגים או הסגול של הכרוב האדום.
אנתוציאנידינים ואנתוציאנינים ידהו באור לאפור לא מרשים במיוחד, לעיתים קרובות ישנו לצהובים בוציים כשהם מבושלים, והם משנים צבע במהירות עם שינויי pH. הדבר היחיד שכדאי לעשות עם האדומים הלא יציבים האלה הוא ניסוי משעשע עם ילדים, או אוכל. אנא לעולם אל תמכרו צבענים לסיבים עם שעועית שחורה או כרוב אדום, התוצאות נותנות לצבענים טבעיים שם רע.
כדי לקבל אדומים אמיתיים ועמידים, עלינו להסתמך על; אנתרקינונים, הפיגמנטים הצמחיים שאחראים למגוון רחב של גוונים, מכתומים ועד אדומים, סגולים וורודים. הם לא נמצאים בפרחים או בדברים שקל לנו לראות מבחוץ. הם חבויים בעיקר בשורשים ובקליפות.
מלבד היותם רכיב צביעה נפלא, אנתרקינונים ידועים גם כמשלשלים ברפואה טבעית. שורש ריבס למשל מכיל פיזיציון, שנותן אדום בתנאים בסיסיים, אבל הוא גם החומר שיגרום לכם לשלשל אם תשתו ממנו תה.
בסיסי או חומצי? רוב הצבענים הצמחיים המבוססים על אנתרקינון מעדיפים סביבה מעט בסיסית, בעוד שאנתרקינונים שמקורם בחרקים נותנים אדום בהיר יותר בתנאים חומציים. למשל, קוצ'יניל יכול להשתנות בצורה דרמטית מצהוב-כתום מתחת ל-pH 4, לאדום יין מ-pH 4 עד 6.5, ולאדום-סגול מעל pH 6.5. שורש רוביה נותן את האדומים הבהירים ביותר שלו ב-pH של 9.
עוד נקודה שאני רוצה להעביר לכם לגבי צביעה בחלקי צמח עשירים באנתרקינון היא שכמעט כולם יתנו אדומים טובים יותר אם לא משתמשים ברתיחה מלאה. אפילו סף רתיחה יכול להיות יותר מדי. אף צמח צבע אינו מורכב רק מקבוצת פיגמנטים אחת. למשל, בשורשי רוביה יש לא רק אליזרין אלא גם פלבונואידים ונפתקינודים, והטמפרטורות הגבוהות יותר ישחררו את הפיגמנטים האלה ו"ילכלכו" את האדום.

האם צבעני אנתרקינון צריכים מורדנט? צבעני אנתרקינון הם צבעים ישירים על צמר ומשי, אך עמידות גבוהה יותר בכביסה ובאור מושגת באמצעות שימוש במורדנט. לסיבי תאית נדרש תמיד מורדנט. ראו גם מאמר זה על צבעים ישירים.

אליזרין (Rubia tinctorum, שורשי גליאון גבירות, אזובית הצובע)
כנראה האנתרקינון המוכר והמפורסם ביותר. ריכוז האליזרין בשורשי רוביה נע מ-6.7 מ"ג/g עד 8.7 מ"ג/g, בהתאם לגיל השורשים, ככל שהשורש מבוגר יותר, כך הוא מכיל יותר אליזרין. עבור תמציות רוביה מכינים אמבט צביעה ומבצעים תסיסה כדי לבצע הידרוליזה של האנתרקינונים מהגליקוזידים (הקשר הסוכרי בשורשים), ולאחר מכן מסננים, מאדים וטוחנים. שיטות אחרות משתמשות במתנול לתהליך המיצוי. ריכוז האליזרין בתמצית רוביה משתנה מספק לספק ולעיתים גם בין אצווה לאצווה.
אפשר למצוא סרטון מדהים על מיצוי לייק רוביה כאן.
אמודין (שורשי ריבס, שורש שן הארי, שורש בורדוק, קליפת אשחר וכוסמת יפנית) במאמר זה אפשר לקרוא עוד על שימוש בקליפת אשחר כצבע ישיר על צמר.
אנתרקינונים נוספים שרלוונטיים לצבעים הם;
פיזיציון (שורשי ריבס, קליפת אשחר)
ריין(Cassia, שורשי ריבס)
מונג'יסטין (Rubia Cordifolia)
פורפורין(Rubia Cordifolia)
פריאטין (חומעה מסולסלת, קליפת אשחר ספציפית)

מהרשימה הזו אפשר ללמוד, למשל, שקליפת אשחר מכילה לפחות שלושה סוגי אנתרקינון. רכיב הצביעה מגיע ברוב המקרים מהשורשים או מהקליפה, בניגוד לפלבונואידים, שמופקים בעיקר מעלים, מצמרות הצמח כולו ומלב. יש גם כמה מקורות לאנתרקינונים שלדעתי יכולים להיות מעניינים מאוד לצובע הביתי, כמו שורש שן הארי, אבל זה דורש מחקר נוסף.
דרמורובין
דרמוגלוקאין
אלה הם אנתרקינואידים מפטריות וחזזיות. את רוב האדומים האלה אפשר להפיק באמצעות תסיסה בסיסית (אמוניאקית).
מבוסס צומח ומבוסס בעלי חיים. אנתרקינונים לא נמצאים רק בצמחים, אלא גם בחרקים;

מאמרים ששימשו כמקור וכמחקר;
Anthraquinone profile, antioxidant and antimicrobial properties of bark extracts of Rhamnus catharticus and R. orbiculatus
Marcello Locatelli 1, Francesco Epifano, Salvatore Genovese, Giuseppe Carlucci, Marijana Zovko Koncić, Ivan Kosalec, Dario Kremer
Anthraquinones As Pharmacological Tools and Drugs
Enas M. Malik Christa E. Müller
Dyes from Lichens and Mushrooms In book: Handbook of Natural Colorants (pp.183 - 200) Authors: Riikka Räisänen















0 תגובות