אולי הפיגמנט המסתורי מכולם הוא אינדיגוטין. זה גם הפיגמנט הקדום ביותר הידוע. ב-2016 חשפו ארכאולוגים כמה שברי בד צבועים באינדיגו בתלולית הטקסית הואקה פריאטה בצפון פרו. ההערכה הייתה שהם בני כ-6,200 שנים.
מכל הפיגמנטים, זה בוודאי המורכב ביותר לשימוש, כי גם חילוץ הפיגמנט מהעלים וגם היישום שלו דורשים לא מעט ידע, ניסיון והבנה.
כשאנחנו רואים גולניק צהוב, קל להבין איך מפיקים ממנו צהוב, הפרחים צהובים, זורקים אותם למים חמים ומקבלים צבע צהוב שצובע את הבד שלך... צהוב. אבל עם אינדיגוטין אנחנו לא יכולים לראות את הכחולים הסודיים שמסתתרים בעלים, וגם אחרי שחילצנו את הפיגמנט, עדיין צריך להכין גיגית אינדיגו כדי להשתמש בו.
תהליך החילוץ של אינדיגוטין
כדי לחלץ אינדיגוטין, כך שנוכל לאחסן אותו כמעט ללא הגבלת זמן, אנחנו צריכים להפוך את אינדיקאן (תרכובת אורגנית ירקרקה-חיוורת המצויה בעלים של צמחי Indigofera, Isatis ו-Persicaria) ל-אינדוקסיל ואז ל-אינדיגוטין. כדי להסביר את התהליך המסובך הזה הכנתי סרטון קצר להמחשה.
האם תמיד צריך לחלץ אינדיגוטין? לא בדיוק, אפשר גם להשתמש בעלה שלם ולעשות יישום ישיר על הבד.
יישום ישיר של אינדיקאן על בד.
אפשר לבצע טכניקת 'הכול-ב-אחד' עם עלי אינדיגו טריים (ראו את הבלוג הזה) או עם עלי אינדיגו מיובשים.
(עלי אינדיגו מיובשים של Indigofera tinctoria)
כשמשתמשים ב-אינדיגו ירוק (ראו גם הבלוג הזה), עוברים מאינדיקאן לאינדוקסיל ואז לאינדיגוטין ישירות על הבד עם מים. כך שהאינדיגוטין כבר כלוא בתוך הבד בזמן שעובדים עם המשקע.
הירוק נוצר מהפלאבנואידים שנמצאים גם הם בעלים, טריים או יבשים. צהוב + כחול = ירוק.
הפיכת עלים בפטיש, Hapa Zome
אותו דבר קורה כשמכים עלים טריים בפטיש ישירות על בדים, אבל מכיוון שלא משתמשים בחום ובמים, הפלאבנואידים משתחררים פחות ולכן התוצאה כחולה יותר.
האפאזומה היא מילה יפנית שפירושה 'צבע עלים', והיא מתייחסת לתהליך של העברת הפיגמנטים הטבעיים מעלים ומפרחים אל בד או נייר כדי ליצור דימוי בוטני.
מילה על אינדירובין.
מלבד אינדיקאן, העלים של צמחים המכילים אינדיקאן מכילים גם אינדירובין. אפשר לחלץ את הגוון הסגלגל-אדמדם הזה באמצעות מים חמים (70ºC+) על עלי אינדיגו טריים או מיובשים בסביבה מעט בסיסית.
צמחי אינדיגו
אז אילו צמחים מכילים את האינדיקאן שאנחנו צריכים כדי ליצור אינדיגוטין? ישנם צמחים רבים, אבל רמת האינדיקאן משתנה לפי המין, וגם לפי השנה והעונה. ולבסוף, תפוקת האינדיגוטין תלויה במידה רבה בשיטת החילוץ שנבחרה. ייבוש אינדיגו גורם לאובדן של עד 50% מהאינדיקאן. 50% אינדיגוטין באבקת אינדיגו נחשבים מצוינים, והחילוצים הטובים והיקרים ביותר מגיעים לרמה של 74%. ככל שרמת האינדיגוטין גבוהה יותר, כך צריך פחות אבקה לגיגית.
בתעשיית הטקסטיל, אבקת אינדיגו טבעית הוחלפה ברובה באינדיגו סינתטי, אבל עבור צובעי מלאכת יד ומוצרי אופנה קטנים היא עדיין רלוונטית מתמיד. מגדלי האינדיגו מ-Stony Creek בארה"ב עובדים על כמה פרויקטים נפלאים כדי לחזור אל כחולי הדנים האמיתיים.
המין הידוע יותר של צמחים עשירים באינדיקאן הוא מיני Indigofera, ממשפחת Leguminosae. יש כ-750 מינים בקטגוריה הזו, הפזורים בכל האזורים הטרופיים. מלבד אינדיקאן, לכימיה הצמחית שלהם יש יותר מ-200 תרכובות, המשמשות ברפואה טבעית מסורתית. יהיה מוגזם לעבור על כל הצמחים האלה, אז בחרתי את המעניינים ביותר וגם כמה מינים לא מוכרים ומסקרנים.
Indigofera tinctoria, צמח האינדיגו הנפוץ ביותר. גדל בהיקף נרחב בהודו ובכמויות קטנות יותר בבנגלדש. יש לנו את האינדיגו הזה בצורה של עוגות אינדיגו מרובעות קטנות מספק אמין בהודו. השיחים הירוקים-שופעים בעלי צורת עלים יפהפייה, וגדלים, ובכן, כמו אפונה. אפשר לקצור שדה יותר מפעם אחת בעונה אחת.
תת-מינים אחרים של Indigofera גדלים באסיה, ובמיוחד באינדונזיה. היתרון הגדול של מיני Indigofera האלה הוא שהם גדלים באופן אורגני, הם לא צריכים שום קוטלי חרקים כדי להרחיק מזיקים. ל-DekelDyes יש שני סוגים של האינדיגו הזה וגם תערובת. כולם מגיעים ישירות מ-Eyster שבבעלותו חוות אינדיגו ב-Java, שם מגדלים אינדיגו בעיקר לשימוש באמנות באטיק אינדיגו.
Indigofera arrecta, ידועה גם כאינדיגו נאטאל או אינדיגו ג'אווה.
הוא שיח טרופי קטן או עשב שיכול להגיע עד ארבעה מטרים גובהו, עם עלים מעט שעירים. I. arrecta משמשת גם כגידול כיסוי וכדשן.
עובדה מעניינת, הענפים משמשים לניקוי השיניים.
Indigofera Longeracemosa. Indigofera longeracemosa הוא עשב מעוצה שיכול לגדול עד 2 מטרים גובה, עם גבעולים דקים אדמדמים-חומים. זהו גידול לא מוכר במיוחד, אך נחשב למקור מעולה לאינדיגו. גם היום הוא עדיין גדל בקנה מידה קטן סביב כפרים באינדונזיה ובמדגסקר.
עובדה מעניינת, השורש של Indigofera longeracemosa נחשב לנוגדן לרעל נחש.
Indigofera suffruticosa, אינדיגו גואטמלי. גדל באחוזות בדרום אמריקה, באל סלבדור, וגם באינדונזיה. העלים קטנים יותר מ-I. tinctoria, ויש לו תפוקה גבוהה של אינדיגוטין. יש לנו I.suffruticosa זמין בתערובת עם Indigofera arrecta.
צמחים המכילים אינדיקאן, שאינם ממשפחת האפונה;
Persicaria Tinctoria ידועה גם כאינדיגו יפני וכ-Knotweed של הצובעים (Polygonum tinctorium), בת למשפחת הכוסמת. היא גדלה ביפן, בסין, וגדלה היטב באזורים החמים יותר של אירופה. לדוד סנטנדרו יש כמה שדות ניסיוניים בצרפת, ואני מכיר יוזמות נוספות לגדל אותה בארה"ב בקנה מידה מסחרי.
החברה שלי חגאר מגדלת Persicaria בגינה שלה, ונתנה לי במתנה כמה צמחים לעבוד איתם, היא מכינה מהם שמיכות יפות, אפשר לראות את העבודות שלה כאן.
Isatis Tinctoria, ווד, הידוע גם כאסף של ירושלים (אינני יודע למה) ו-Pastel בצרפת.
בצרפת אפשר לראות ווד גדל לצד הדרך, עם הפרחים הצהובים החגיגיים העולים מתוך שושנת העלים הירוקה לגובה של מטר אחד.
ווד היה המקור האירופי היחיד לצבע כחול, עד שהכנסתו של אינדיגו מיובא דחקה אותו לאט אבל בטוח לשוליים, והפכה את גידולו ללא כדאי מבחינה כלכלית.
בשיאו, הייצוא המשוער בצרפת לבדה היה 100,000 חבילות שיוצאו מדי שנה. המונוקולטורה של "הזהב הכחול" גרמה לדלדול הקרקע ותרמה לרעב.
באופן מסורתי, ווד היה מותסס לכדורים או לערימות, עבודה עתירת-עמל שבוודאות לא הניבה את התפוקה הטובה ביותר של אינדיגוטין, ולכן היה צורך בכמות גדולה ממנו כדי להכין גיגית ווד. עובדה מעניינת, תהליך התססת הווד מייצר ריח כל כך מגעיל שבתקופת הטיודורים הוצא צו מלכותי נגד עבודה עם ווד ברדיוס של שלושה מייל מהארמון.
כיום האינדיגוטין מופק מווד בשיטות דומות לאופן שבו הוא מופק מ-Indigofera ומ-Persicaria, מה שנותן אבקה דקה שאינה פחות עוצמתית מכל אבקת אינדיגו רגילה, ומכינים אותה באותה דרך כמו גיגית האינדיגו, רק עם קצת פחות חומר מחזר.
בסין ווד מוכר כ-Banlangen ומשמש ברפואה הסינית המסורתית נגד תסמיני שפעת והתקררות. בני הבאי בדרום-מערב סין מחזיקים במסורת ארוכת שנים של צביעה בווד.
עכשיו שיש לנו את הפיגמנט אינדיגוטין בצורת אבקת אינדיגו, איך מעבירים את הפיגמנט הכחול אל הבד? בניגוד לפיגמנטים צמחיים אחרים, אי אפשר פשוט להכין סיר צבע עם מים ואבקת אינדיגו ולהכניס לתוכו את הבדים. האינדיגו עצמו אינו מסיס במים וזקוק לתהליך שנקרא גיגית. יש הוראות שלב-אחר-שלב טובות כאן להכנת גיגית אינדיגו.
תודה ל-Ian Bowers על בדיקת העובדות של מאמר זה.
0 תגובות