בשנה שעברה שיתפתי סקירה חודשית-אחר-חודש של השנה שלי עם צבעים טבעיים. זו הייתה עבורי תרגולת של הודיה, הזדמנות להרהר בהישגים שלי. המבקר הפנימי שלי נוטה להמעיט בערך המאמצים שלי, והזיכרון שלי חמקמק, אז לעצור לרגע ולהעריך את היופי שבתוצאות ואת הקשרים שיצרתי הוא התרופה הטובה ביותר. לכן אני רוצה לעשות שוב את אותה התרגולת, אז הצטרפו אליי כשאני מביטה לאחור על מה שקרה ב-Dekel Dyes ב-2024, ובואו נחגוג יחד את ההצלחות האלה, לא הייתי יכולה לעשות זאת בלעדיכם!
ינואר
בינואר לימדתי קורס על צביעה טבעית לשתי מעצבות שרצו לשלב צבעים טבעיים בקולקציות שלהן. אני אוהבת לעבוד עם קבוצות קטנות וממוקדות שיש להן חזון ברור של מה שהן צריכות. חקרנו טכניקות צביעה לסיבי תאית, והאתגר הזה היה מתגמל.
אחד מרגעי השיא של החודש היה ביקור מפתיע של אמא שלי, כל הדרך מהולנד, לרגל יום ההולדת שלי. זו הייתה הפעם הראשונה שהיא ראתה את הסטודיו שלי מבפנים, והחוויה לשתף אותו איתה הייתה מיוחדת במינה.
פברואר
פברואר היה חודש של ניסויים בסטודיו. עבדתי עם משחות הדפסה וצבעתי חולצות לארון הבגדים שלי. גם ניסיתי להשתמש בקקישיבו, צבע אפרסמון מותסס, כגימור לעץ, מומלץ מאוד! בנוסף, התנסיתי בטכניקת צביעת חוטים מגוונת, שיצאה יפהפייה. לו רק ידעתי לסרוג, החוט הזה היה יכול להפוך לשאל נהדר!
עם זאת, פברואר ומרץ היו חודשים מאתגרים לפרודוקטיביות. הראש שלי היה במקומות אחרים, והייתי צריכה להשלים עם קצב איטי יותר.
מרץ
במרץ התמקדתי בבדיקת תמציות קליפות בצל ובהוספתן כמוצר לחנות האונליין. אחד המבקרים המיוחדים בסטודיו היה נחום בן יהודה, מומחה לאריגים תנ"כיים ולפשתן. שיתוף הפעולה שלנו התחיל אז, ואני מתרגשת לשתף עליו עוד בקרוב.
החודש הזה היה כבד על המדינה שלי, ומצאתי נחמה בגיגית האינדיגו שלי. ההתעסקות בה הביאה שקט ובהירות. כשאני משקפת על העשור מאז שהתחלתי לצבוע בצבעים טבעיים, אני מלאת תודה על האופן שבו המסע הזה שינה את חיי, לא רק בצבע, אלא גם באנשים המדהימים שפגשתי ברחבי העולם.
אפריל
אפריל היה חודש ססגוני! יצרתי סדרת קשת בענן על חוטי משי לרקמה עבור הצגת תוכנית הלימודים. עירית דולמן, מאסטרית ההדפסה האקולוגית, ביקרה בסטודיו עם חברים, ועבדנו על השגת אדום פואה מושלם.
למשך זמן מה ניסיתי לשחזר צבעי פנטון באמצעות צבעים טבעיים. אף שהתהליך היה מרתק, הוא התברר כעתיר עבודה מדי ביחס לתגובה הפושרת שקיבל, ולכן הנחתי את הפרויקט הזה כרגע בצד.
הפתעה נעימה נוספת: מבול של גלויות מאינדונזיה הגיע אל דלתי. תודה, חברים!
מאי
מאי היה מערבולת של פעילות ושמחה! הנה מה שמילא את החודש:
- סדנה לצביעה טבעית של עור בסטודיו.
- פרויקט צביעת איסט עם נחום בן יהודה, בחינה של סוגי גיגיות שונים.
- חופשת סוף שבוע בכנרת לכמה רגעי רגיעה נחוצים מאוד.
- נסיעה להולנד כדי ללמד שתי סדנאות נפלאות ב-Katoendrukkerij de Volmolen ב-Amersfoort. עבודה עם weld טרי הייתה חוויה ראשונה עבורי, והצהובים הזוהרים שהשגנו עדיין גורמים לי לחלום.
השהות בהולנד אפשרה לי גם לבלות עם המשפחה שלי, חוויה מזינה ומרעננת.
סיימתי את חודש מאי עם כמה ניסויי גימור לעץ עבור שני מעצבי רהיטים וטכניקת מרבלינג חדשה לאינדיגו, בדיעבד אני לא יודעת איך דחסתי הכול פנימה.
יוני
ביוני קיבלתי הזמנה לצבוע צמר Londrins Seconds, בד רחב צרפתי משוחזר, עבור ריפוד, כדי ליצור פריט ריהוט ייחודי שיוצג במיצג האמנות השנתי שנאצר 'Fresh Paint' בתל אביב. לא הישג קטן, שכן המעצבים רצו צבע מסוים, ועברתי כמה גרסאות לפני שהגענו בדיוק למה שרצינו.
מעולם לא ידעתי שיש דבר כזה, מכנסי יוגה, עד שהבעלים של Malaika Padma הגיעו לסטודיו כדי ללמוד איך לצבוע אותם.
יולי
ערב הפתיחה של תערוכת Fresh Paint, שבה הוצגה שיתוף הפעולה שלי עם Baalot Melacha, ואחר כך, מיד לאחר מכן, טסתי להולנד בפעם השנייה כדי ללמד. הצבעים, וגם מזג האוויר, גרמו לי לשיר.
אוגוסט
בדרך כלל אני דואגת שניסע לאנשהו באוגוסט, כדי לברוח מחום הקיץ הבלתי נסבל שיש לנו כאן. השנה התוכניות שלי נהרסו בגלל מחסור מוחלט בטיסות, אז נשארנו במקום, וזה רק גרם לי להיות נחושה עוד יותר שלעולם לא אעשה זאת שוב. אני לא יכולה להגיד שהספקתי משהו שימושי, אבל אני יכולה לספר לכם על מערכת אחסון המצעים החדשה שלי אם תרצו...
ספטמבר
הידד! העובדה שהבן הצעיר שלי חזר לבית הספר פירושה שיכולתי ליהנות מזמן בסטודיו בלי רגשות אשם, ומיד חזרתי לעבודה.
הזמנה יפהפייה לשאל תפילה (טלית) מצמר יצרה קסם טהור כשהיא נפתחה.
גם צבעתי ארבעה מטרים של משי וכותנה ארוגים ביד בסגול עמוק, וחולצה באדום פואה לאמא שלי. אחר כך לקחתי את הבד שלי לתופרת, והיא עיצבה שמלה אלגנטית אך צנועה (תסתכלו בתמונות).
ואז: עוד טיסות.
תחילה להולנד למפגש משפחתי, ואז ישר לבוסטון ואחר כך לנאשוויל לבכורת השטיח האדום של 'Let Them Be Naked', הסרט התיעודי פורץ הדרך על אופנה רעילה, מאת המעצב Jeff Garner. הפעם הראשונה שלי בארצות הברית, מחוץ לשדה תעופה!
אוקטובר
איזה אוקטובר סוער זה התברר להיות! המסע שלי התחיל בבוגור, בביקור אצל ניסה ומסרור מצוות Arae, אחת ההדפסניות האקולוגיות הטובות בעולם, אם יורשה לי לומר. מסרור לימד אותי איך לשפר את ההדפסים שלי על עור, והיה לנו זמן מדהים. Arae יוצרת בגדים, תיקים ועוד בהדפסה אקולוגית יפהפייה, והחנות שלהם מרגישה כמו חנות ממתקים של אקופרינט.
אחר כך נסיעה ברכב לג'קרטה, והייתה לי הזכות סוף סוף לפגוש את Inen Kurnia ואת הצוות שלה פנים אל פנים, רגע שנרקם במשך שנים. הייתי אורחת בפסטיבל Indonesian Eco Print Festival, לצד 350 מדפיסים אינדונזים מדהימים. האנרגיה הייתה פרועה, כוורת שוקקת של כישרון, יצירתיות והתלהבות, בניגוד לכל מה שחוויתי אי פעם. אני מקווה שמדינות אחרות ילכו בעקבותיהם ויתחילו להתארגן באירועים תרבותיים וחברתיים.
המדפיסה והצובעת האקולוגית האוסטרלית Penny Jewel הייתה גם היא בפסטיבל הזה, וסיפקה מידע יקר ערך ונחוץ על התרבות האינדונזית מתוך ניסיון הנסיעות העצום שלה. פגשתי כל כך הרבה אנשים נפלאים ואוהבים, ו-100% יצאתי מהחוויה הזו אדם טוב יותר.
מג'קרטה, קבוצה קטנה מאיתנו יצאה למסע כביש בלתי נשכח לפקלונגאן וליוגיאקרטה. בדרך ביקרנו בסדנת האינדיגו של חברתי Eyster, שם היא מגדלת את צמחי האינדיגו שלה, ויוצרת טקסטילים באטיק מאינדיגו.
לארוחת צהריים התארחנו בסטודיו Bemberg אצל Bu Fitri האלגנטית והנדיבה, שהעניקה לי בד פשתן/bemberg מודפס בעלי טיק. אני כל כך מפחדת לבזבז אפילו ממנו, שאני לא מצליחה להחליט מה להכין ממנו! ראינו הדגמה של שיבורי אמיתי, לא מסוג גומי-הסיכות השטותי שמנסים למכור כאילו הוא הדבר האמיתי, וקיבלנו הצצה לסטודיו הצביעה המרשים שבגן.
בפקלונגאן ביקרנו ב-CraftDenim, יוזמה יוצאת דופן של מסחר הוגן ובר-קיימא, השוזרת אינדיגו צבוע ביד לתוך בדי דנים יפהפיים. המסע שלנו נחתם בשהות במלון Sidji המרהיב ביותר.
לפני הטיסה הבאה שלנו, הקבוצה שלנו בילתה יום שלם עם Bu Evi, בהדפסה על עור עיזים. עם תוצאות צבעוניות ויפהפיות. אני כבר מחכה לנעליים ולסנדלים שייוצרו מכל החומרים המדהימים האלה.
נובמבר
ההרפתקה שלנו נמשכה כשטסנו מג'אווה לבאלי, ומשם לסומבה, שם שקעו בעושר המסורות של צביעה טבעית ואריגה.
ביקור מפתיע אצל אמן האיקאט Kornelis Ndapakamang היה הדובדבן שבקצפת, יכולנו לראות איך מכינים משחת אינדיגו, ואיך הוא יוצר את יצירות המופת שלו.
החוויה הייתה לא פחות משנת חיים. העדות למסירות ולאמנות שמאחורי מלאכות הטקסטיל האינדונזיות העמיקה את הכבוד שלי למסורות העתיקות האלה. אני מרגישה אסירת תודה עמוקה על כך שהייתי חלק מהמסע החד-פעמי הזה.
מסומבה עליתי על עוד מטוס לטימור לסטה, דמוקרטיה צעירה ותוססת. כאן הצטרפתי לצוות מעורר ההשראה של ReLoka, ארגון לא ממשלתי שמוקדש לקידום מלאכות מסורתיות כדרך ליצירת פרנסה בת-קיימא. יחד הקמנו פרוטוקול לצביעה טבעית, פיתחנו תהליכי עבודה והכנסנו שיטות למעקב אחר תוצאות. הצוות שלט ביצירת גוונים מגוונים של צבעים טבעיים על כותנה, ועבד ללא לאות כדי להשיג תוצאות מרשימות. חברי הצוות שיתפו אותי כיצד הם יוצרים חוט שחור באמצעות צביעה בבוץ, ואני אקדיש לזה ולמזרח טימור פוסט נפרד.
דצמבר
חזרה לשגרה שלי, תוך עיכול האירועים של אוקטובר ונובמבר. התגעגעתי לבעלי ולילדים, ולהיות רחוקה מהבית במשך חודש זה לא רק כיף וצחוקים. כמובן, חיכתה לי בסטודיו המון עבודה, אז לקח זמן לסיים הכול (ממש: ניקיתי הכול וזרקתי הרבה דברים מיותרים).
עדיין אני מתבוננת באהבה בטקסטילים שהבאתי איתי, כנראה הם עוד יצטרכו קצת זמן עד שאחליט מהו ייעודם בחיים. האיקאט היפה ביותר תלוי כרגע על הקיר בסלון שלי, כך שאוכל להביט בו לעיתים קרובות ולהעריץ את המיומנות.
כתבתי פוסט בבלוג על הצבעים האינדונזיים שלמדתי עליהם והכנתי הצעה להרצאה.
סטודנטית הגיעה לסדנה ולמדה כיצד לצבוע קש ראטן לאריגת הסלים שלה, באמצעות צבעים טבעיים. השבוע האחרון של דצמבר יוקדש לתכנון קווי המתאר של 2025 כפי שהייתי רוצה לראות אותו, וליצירת מערכות טובות יותר שיאפשרו להוציא החוצה את העבודה השוטפת של ניהול החנות, כדי שיישאר לי יותר זמן לעסוק במה שאני עושה טוב יותר: כתיבה, צילום וצבע.
במבט לאחור: בהחלט צברתי קילומטרים בטיסות! זכיתי לבלות הרבה זמן עם המשפחה שלי, וזה לא מובן מאליו כשאתה גר במדינות רחוקות, ובנסיבות ה-2024 של טיסות מוגבלות, זה היה נס. כל זה לא היה אפשרי בלי התמיכה הבלתי מתפשרת של בעלי, שמחזיק את המבצר יחד עם כל חיות המחמד, בזמן שאני אינני.
לכל מי שפגשתי 'במציאות' במהלך הנסיעות, היה כל כך כיף לראות אתכם ולדבר איתכם. החיים שלי עשירים יותר בזכותכם.
0 תגובות